אחד מהשווקים המשמעותיים ביותר הוא שוק המט"ח, כששער המטבע של מדינה הוא אחד הפרמטרים הכלכליים המרכזיים המאפיינים אותה.
בשנת 2005, שער הדולר נסחר בשיא של קרוב ל-5 ₪ לדולר, אך מאז הוא בעצם נסחר במגמת ירידה שהגיעה לשיא בסוף שנת 2021 עם שער של קרוב ל-3 ₪ לדולר.
בשנתיים האחרונות, שער הדולר חזר לעלות ולאחר שיא של כ-4.1 ₪ לדולר בחודש אוקטובר, הוא נסחר בשעת כתיבת שורות אלה בשער של כ-3.7 ₪ לדולר. נשאלת השאלה האם מגמת העלייה של הדולר היא המגמה החדשה או שמא מדובר בתנועה כנגד המגמה.
על מנת לנתח את הטווח הקצר, עלינו להבין את התמונה בטווח הארוך יותר, לאורך זמן על שער הדולר משפיעים שלושה כוחות משמעותיים:
הראשון, תנועות הון. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגדלת אחזקות בחו"ל על ידי הגופים המוסדיים. מגמה זו גורמת לעליה באחזקת המטח בתיקים, והמוסדיים אשר מעוניינים להחזיק בחשיפה מוגבלת למטח נדרשים בעצם להקטין את החשיפה, בין אם על ידי גידור או בין אם על ידי מכירת דולרים.
הכוח השני הוא המגמה בשווקים, כאשר מגמת עליה מביאה לירידה בשער הדולר ולהיפך, משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא "ריצה לנכסים בטוחים יותר" בעת ירידה, כשהדולר עדיין נחשב למטבע ה"חזק" והיציב בעולם. הסיבה השנייה היא שעליות שערים מגדילות את חלק המט"ח אצל הגופים המוסדיים, מה שמביא אותם להקטין חשיפה ולמכור דולרים.
אני סבור, כי בטווח הארוך השקל צפוי להמשיך ולהתחזק מול המטבעות המובילים.
עם זאת חשוב לזכור כי בשנתיים האחרונות, השקל סבל מ"סערה מושלמת" כאשר היו אלה שלושה אירועים קיצוניים ורצופים שהביאו לתנועה משמעותית של היחלשות השקל. הראשון, העלאות הריבית בשנת 2022 שהביאו לירידות חדות בשווקים, מה שתרם להתחזקות של הדולר מול כל המטבעות בעולם, כולל השקל. האירוע השני היה הרפורמה המשפטית. כששווקי המניות החלו להתאושש, יחד עם עליית ממשלת הימין, החלו הדיבורים בישראל על הרפורמה המשפטית, שהביאה לחשש בקרב המשקיעים מפני שינוי אופייה וצביונה של המדינה, מה שגרם לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהיחלשות משמעותית של השקל בכ-50 אגורות מול הדולר.
