שוק הנדל"ן חווה בשנים האחרונות עליות שערים חדות וממושכות, אשר הביאו את מחירי הנדל"ן בישראל לרמות גבוהות מאוד, בכל פרמטר אפשרי. עליית הריבית הביאה לעצירה ולשינוי כיוון במחירים, כשניתן לראות ירידה משמעותית בביקושים, ירידה במחירים בעסקאות יד 2 וגם ירידות מחירים, מסוג שונה, בדירות מקבלנים.
בחודשים האחרונים אנו חווים, בצד של ההיצע מספרי שיא במספר פרמטרים: כ-62 אלף התחלות בנייה בשנה; מספר שיא של כ-170 אלף דירות ב"בניה פעילה" קרי דירות שייכנסו לשוק בעתיד הקרוב; ומספר שיא של כ-70 אלף דירות מוכנות ולא מכורות.
ישנם הגורסים כי צד ההיצע צפוי להיפגע באופן מהותי כתוצאה ממחסור בעובדים הנובע מהמצב הבטחוני, אך למרות זאת אנו ממשיכים לראות קצב גבוה מאוד של התחלות בניה וגם של היתרי בנייה, כך שסביר שצד ההיצע ממשיך וימשיך להציג מספרים גבוהים.
בצד הביקוש, הסיפור העיקרי הוא כמובן שער הריבית – פרמטר שנמצא, כך אני סבור, בעל הקשר המשמעותי והמובהק ביותר למחירי הנדל"ן. לטענתי ככל ששער הריבית נמוך יותר, הדבר תומך במחירי הנדל"ן וככל ששער הריבית גבוה יותר, קיימת פגיעה משמעותית במחירי הנדלן.
זה לא סוד שלפני כשנתיים הסתיים לו עידן של כ-14 שנים עם ריבית חריגה מאוד, שנעה סביב האפס, ריבית שתמכה באופן משמעותי במחירי הנדלן אשר חוו במשך שנים לא קצרות עליות שערים משמעותיות של כ-7-8 אחוזים לשנה, עליות שערים חדות שאינן מאפיינות את עליית המחירים הממוצעת בשווקי הנדל"ן. במשך תקופה לא ארוכה, שער הריבית נע ממצב קיצון אחד (ריבית אפס) לקצה השני של הסקאלה, עם ריבית גבוהה שנושקת כיום ל-5%.