1. ניהול השקעות בידיים הלא נכונות

ביטוח מנהלים מנוהל רק על ידי חברות ביטוח. לא על ידי בתי השקעות מקצועיים, לא על ידי מנהלי תיקים מוכשרים – רק על ידי חברות ביטוח. הבעיה? חברות ביטוח הן לא בהכרח המנהלים הטובים ביותר בשוק.

כמי שעבד בעבר כמנהל קרן גידור, אני יכול להעיד שיש הבדל משמעותי בין מנהלים מוכשרים לבין מנהלים ממוצעים. וברוב המקרים, המנהלים בחברות הביטוח הם לא הטובים ביותר בשוק.

2. דמי ניהול שמרוקנים לכם את הכיסים

כאן זה נהיה כואב. הדוגמה הקיצונית היא "פוליסות משתתפות ברווחים" – ביטוח מנהלים שהיו קיימים עד 2003 עם דמי ניהול של 0.6% + 15% מהרווח. בואו נחשב: עם תשואה ממוצעת של 8% בשנה, אתם משלמים 1.8% דמי ניהול (0.6% + 15% מ-8% = 1.2%).

להשוואה, קופת גמל טיפוסית גובה 0.5% בשנה. ההבדל הזה של 1.3% בשנה הוא קטסטרופה לטווח ארוך. על 30 שנה, ההבדל הזה יכול לעלות לכם מאות אלפי שקלים.

3. כיסויים ביטוחיים במחיר מנופח

אם בכלל יש כיסויים ביטוחיים בפוליסה שלכם, הם עולים בדרך כלל פי 2-3 מהמחיר בשוק הפתוח. חברות הביטוח מנצלות את העובדה שאתם לא שמים לב לעלויות שיורדות מקופה שתראו רק בעוד 20-30 שנה.

4. חוסר גמישות בהשקעות

ברוב ביטוחי המנהלים, במיוחד בפוליסות הישנות, אתם לא יכולים לשנות את מסלול ההשקעה. זה אומר שאתם תקועים באותה אסטרטגיה שנים רבות, גם אם השוק משתנה או שהצרכים שלכם משתנים.

בתור מתכנן פיננסי מבוסס מציאות, אני יודע שהמציאות הכלכלית משתנה. מה שהיה נכון לפני 10 שנים לא בהכרח נכון היום. אבל בביטוח מנהלים, אתם תקועים.

5. חוסר יכולת למינוף

בניגוד לקופת גמל, שממנה אתם יכולים לקחת מינוף בתנאים אטרקטיביים, בביטוח מנהלים אתם לא יכולים. זה מגביל את הגמישות הפיננסית שלכם משמעותית.