האם מגמת העלייה של הדולר היא המגמה החדשה או שמא מדובר בתנועה כנגד המגמה?

אחד מהשווקים המשמעותיים ביותר הוא שוק המט"ח, כששער המטבע של מדינה הוא אחד הפרמטרים הכלכליים המרכזיים המאפיינים אותה. בשנת 2005, שער הדולר נסחר בשיא של קרוב ל-5 ₪ לדולר, אך מאז הוא בעצם נסחר במגמת ירידה שהגיעה לשיא בסוף שנת 2021 עם שער של קרוב ל-3 ₪ לדולר. בשנתיים האחרונות, שער הדולר חזר לעלות ולאחר שיא של כ-4.1 ₪ לדולר בחודש אוקטובר, הוא נסחר בשעת כתיבת שורות אלה בשער של כ-3.7 ₪ לדולר. נשאלת השאלה האם מגמת העלייה של הדולר היא המגמה החדשה או שמא מדובר בתנועה כנגד המגמה. על מנת לנתח את הטווח הקצר, עלינו להבין את התמונה בטווח הארוך יותר, לאורך זמן על שער הדולר משפיעים שלושה כוחות משמעותיים: הראשון, תנועות הון. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגדלת אחזקות בחו"ל על ידי הגופים המוסדיים. מגמה זו גורמת לעליה באחזקת המטח בתיקים, והמוסדיים אשר מעוניינים להחזיק בחשיפה מוגבלת למטח נדרשים בעצם להקטין את החשיפה, בין אם על ידי גידור או בין אם על ידי מכירת דולרים. הכוח השני הוא המגמה בשווקים, כאשר מגמת עליה מביאה לירידה בשער הדולר ולהיפך, משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא "ריצה לנכסים בטוחים יותר" בעת ירידה, כשהדולר עדיין נחשב למטבע ה"חזק" והיציב בעולם. הסיבה השנייה היא שעליות שערים מגדילות את חלק המט"ח אצל הגופים המוסדיים, מה שמביא אותם להקטין חשיפה ולמכור דולרים. אני סבור, כי בטווח הארוך השקל צפוי להמשיך ולהתחזק מול המטבעות המובילים. עם זאת חשוב לזכור כי בשנתיים האחרונות, השקל סבל מ"סערה מושלמת" כאשר היו אלה שלושה אירועים קיצוניים ורצופים שהביאו לתנועה משמעותית של היחלשות השקל. הראשון, העלאות הריבית בשנת 2022 שהביאו לירידות חדות בשווקים, מה שתרם להתחזקות של הדולר מול כל המטבעות בעולם, כולל השקל. האירוע השני היה הרפורמה המשפטית. כששווקי המניות החלו להתאושש, יחד עם עליית ממשלת הימין, החלו הדיבורים בישראל על הרפורמה המשפטית, שהביאה לחשש בקרב המשקיעים מפני שינוי אופייה וצביונה של המדינה, מה שגרם לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהיחלשות משמעותית של השקל בכ-50 אגורות מול הדולר.
משבר הסאב פריים מגיע לשוק הנדל"ן הישראלי?

שוק הנדל"ן חווה בשנים האחרונות עליות שערים חדות וממושכות, אשר הביאו את מחירי הנדל"ן בישראל לרמות גבוהות מאוד, בכל פרמטר אפשרי. עליית הריבית הביאה לעצירה ולשינוי כיוון במחירים, כשניתן לראות ירידה משמעותית בביקושים, ירידה במחירים בעסקאות יד 2 וגם ירידות מחירים, מסוג שונה, בדירות מקבלנים. בחודשים האחרונים אנו חווים, בצד של ההיצע מספרי שיא במספר פרמטרים: כ-62 אלף התחלות בנייה בשנה; מספר שיא של כ-170 אלף דירות ב"בניה פעילה" קרי דירות שייכנסו לשוק בעתיד הקרוב; ומספר שיא של כ-70 אלף דירות מוכנות ולא מכורות. ישנם הגורסים כי צד ההיצע צפוי להיפגע באופן מהותי כתוצאה ממחסור בעובדים הנובע מהמצב הבטחוני, אך למרות זאת אנו ממשיכים לראות קצב גבוה מאוד של התחלות בניה וגם של היתרי בנייה, כך שסביר שצד ההיצע ממשיך וימשיך להציג מספרים גבוהים. בצד הביקוש, הסיפור העיקרי הוא כמובן שער הריבית – פרמטר שנמצא, כך אני סבור, בעל הקשר המשמעותי והמובהק ביותר למחירי הנדל"ן. לטענתי ככל ששער הריבית נמוך יותר, הדבר תומך במחירי הנדל"ן וככל ששער הריבית גבוה יותר, קיימת פגיעה משמעותית במחירי הנדלן.
מדוע צריך לחשוב פעמיים לפני השקעה במדד S&P 500?

אחד מהטרנדים האחרונים בעולם ההשקעות הוא מסלול "מחקה מדד 500 S&P", המכונה בסלנג סנופי. הסיבה העיקרית היא כמובן פער התשואה המשמעותי בשנה האחרונה בין המדד האמריקאי (כ-24%) לבין מדד המניות המקומי (כ-4%) וגם התשואה העודפת במדד הזה לעומת מדדים אחרים בעולם. בתור בעלים של חברה לתכנון פיננסי, אני שומע בשבועות האחרונים לא פעם על לקוחות, מתוחכמים יותר ופחות, שעד היום השקיעו במסלולים עם חשיפה מנייתית נמוכה, על רצון לעבור למסלול ה"בטוח" ביותר: השקעה במדד S&P 500. מיותר כמובן לציין שזהו מסלול בעל רמת סיכון גבוהה במיוחד בעל חשיפה מנייתית של 100 אחוז, וללא פיזור סיכון בין השווקים הגלובליים העולמיים. באופן כללי, בעולם ההשקעות, התנהגות העדר עשויה להיות מסוכנת, וגם כאן מדד זה עשוי להיות פחות מומלץ להשקעה מהסיבות הבאות: 1. תמחור – אחת הדרכים העיקריות לבחון תמחור של מדד או מניה הוא מכפיל הרווח (בכמה שנים נכפיל את ההשקעה שלנו). באמצעות מכפיל הרווח, ניתן גם לגזור את התשואה הצפויה בהשקעה על ידי חלוקה של 100 במכפיל – מכפיל של 10 מבטא תשואה צפויה של 10 אחוז (100/10=10) בעוד מכפיל 20 מבטא צפויה של 5 אחוז (100/20=5) ומצביע על נכס יקר משמעותית. מכפיל הרווח של מדד S&P כרגע נע סביב 26, מה שמבטא תשואה צפויה של כ-3.8%, מה שמצביע על כך שהמדד יקר, גם ברמה הסטורית ביחס למכפיל הממוצע לאורך השנים. 2. פרמיית הסיכון – דרך נוספת לבחון את תמחור המדד היא השוואה לחלופה. החלופה המרכזית להשקעה במניות היא השקעה באיגרות חוב, או במקרה של הS&P אנו כמובן מדברים על אגח של ממשלת ארהב, הנכס הבטוח ביותר בעולם ההשקעות, אליו ניתן להתייחס כאל תשואה חסרת סיכון. בזמן כתיבת שורות אלה, התשואה (חסרת הסיכון) הצפויה מהשקעה באגח ממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים היא כ-4.1%.
סיכום פיננסי ל-2023, התחזית ל-2024 ותקרות ההפקדה החדשות

האם הורדות הריבית יימשכו? מה זה יעשה לענף הנדלן? איזה שוק מניות נמצא בהערכת חסר ומנגד מי הגיע גבוה מאוד? סיכום שנת 2023 ותחזית ל-2024 שנת 2023 מאחורינו, ושנת 2024 כבר איתנו, זו גם העת לסכם את מה שהיה ובזהירות הנדרשת לנסות ולהעריך את מה שיהיה, אך תחילה שנה חדשה מביאה עימה גם תקרות הפקדה חדשות למוצרים השונים. בניגוד למקובל אצל רבים, מוטב שההפקדה השנתית תיעשה דווקא בתחילת השנה ולא בסופה, ויש לכך גם יתרון כלכלי: בהפקדה בתחילת השנה אנו נהנים גם מהתשואה במשך כל השנה, וכמובן שבבחינה לאורך זמן הרי שהתשואות חיוביות. התקרה בקרן ההשתלמות לעצמאיים לשנת 2024 היא 20,520 שקלים, ולטובת המפקידים ברמה חודשית – יש לעדכן את הפקדה החודשית ל-1,710 שקלים לחודש. התקרה להפקדה לקופת גמל להשקעה התעדכנה ל-79,005 שקלים לתעודת זהות, כאשר המפקידים ברמה החודשית רשאים להפקיד כבר 6,583.75 שקלים בחודש. כדי להתחיל ולנתח את הסיטואציה הכלכלית הנוכחית, צריך להתחיל בפרמטר בו השרשרת מתחילה: אינפלציה – 2023 תיזכר כשנה שבה נבלמה האינפלציה/ אנו מסיימים את השנה עם אינפלציה של 3.3% בישראל ו-3.1% בארה”ב, קרוב מאוד ליעדי האינפלציה של הבנקים המרכזיים. בהיעדר ברבורים שחורים, נראה כי הגל האינפלציוני מאחורינו, וזה מביא אותנו לדון בשער הריבית: ריבית – שנת 2023 מסתיימת לאחר תום מחזור העלאות הריבית ובשיעור ריבית גבוה, גם ברמה ההיסטורית. מאחר ששיעור האינפלציה התכנס לרמות סבירות מאוד, הרי שלפנינו תחילת תהליך של הורדות ריבית/ בישראל כבר ראינו הורדת ריבית ראשונה, כשהצפי בישראל הוא ל-3 הורדות ריבית נוספות, ובארה”ב השווקים צופים אפילו עד ל-6(!) הורדות ריבית.
כיצד נבחן קרנות חוב אלטרנטיביות בעידן של ריבית גבוהה

חוסר הנזילות הביאה לפגיעה משמעותית, קשיי נזילות ואף סגירת פעילויות מסוימות בפלטפורמות גדולות ומשמעותיות דוגמת טריא, פאגאיה וקרן ההלוואות החברתיות של הפניקס, אשר היו מחביבות המשקיעים בעידן הריבית הנמוכה. ריבית גבוהה עשויה להיטיב עם קרנות חוב, אבל לא לכל הסוגים של קרנות חוב… אחת מהקטגוריות המשמעותיות בעולם ההשקעות האלטרנטיביות היא קרנות החוב. קרנות אלה נותנות מימון ליזמי נדלן, חברות פרטיות או אפילו סתם משקיעים פרטיים אם עסקינן בהלוואות חברתיות. קרנות חוב רבות, כמו השקעות אלטרנטיביות אחרות, שגשגו בעולם של ריבית אפסית, שהביאה משקיעים רבים לחפש אחר תשואות בעולם דל באלטרנטיבות השקעה ולשמחתם של מחפשי המימון הזול. כידוע, השווקים הם דינמיים ומפתיעים, והמציאות של ריבית אפס התחלפה תוך פרק זמן קצר להפליא דווקא בריבית גבוהה, אפילו במונחים הסטוריים. קרנות חוב רבות מצאו את עצמן נושאות על גבן נטל של הלוואות זולות שנדמה שניתנו בעולם אחר לגמרי. העוקבים אחרינו מכירים שאנו מזהירים מפני השקעה בהלוואות חברתיות מזה זמן רב – תשואה לא מספיק גבוהה שלא מצדיקה סיכון שאינו נמוך כלל וכלל. עליית הריבית הביאה לתוצאה הרסנית לאותן פלטפורמות: המשקיעים שעוד מצאו אטרקטיביות בהשקעות אלה בעולם של ריבית אפסית, חושבים פעמיים לפני שהם מסכנים את כספם בעבור תשואה הגבוהה אך במעט מריבית חסרת סיכון. המשקיעים (שלרבים מהם הובטחה נזילות מלאה) מחפשים את דרכם החוצה מסיבות דומות, אך נתקלים בחוסר נזילות ובמיעוט של משקיעים המוכנים לרכוש את ההלוואות בהן הם מחזיקים. חוסר הנזילות הזו הביאה לפגיעה משמעותית, קשיי נזילות ואף סגירת הפעילות בפלטפורמות גדולות ומשמעותיות דוגמת טריא, פאגאיה וקרן ההלוואות החברתיות של הפניקס, אשר היו מחביבות המשקיעים בעידן הריבית הנמוכה. צריך להגיד שהריבית הגבוהה דווקא עשויה להיות שעתן היפה של קרנות חוב רבות, אשר עשויות לנצל את המצב לטובתן ו"לקבע" תשואה נאה מאוד לשנים קדימה, בסיכון נמוך מאוד. בשורה התחתונה: בבואנו לבחון אטרקטיביות השקעה בקרנות חוב, עלינו לבחון בנוסף לפרמטרים מקובלים וחשובים כגון LTV (היחס בין ההלוואות שניתנו לשווי השעבודים שניתנו תמורתן) גם את מח"מ (המשך הממוצע של ההלוואות שניתנו) – קרן עם הלוואות במח"מ ארוך ללא מנגנוני הצמדה עשויה להכיל בתוכה "נטל" בדמות הלוואות שאינן משקפות לחלוטין את סביבת הריבית הנוכחית. קרנות חוב איכותיות יכולות לנצל את המצב לטובתן ולהיות אטרקטיביות מאוד להשקעה בעת הנוכחית. כמו תמיד, נדרשת סלקטיביות ומומחיות רבה בבחינת השקעה בהשקעות אלטרנטיביות. הכותב הינו המנכ"ל והבעלים של חברת "פוריה תכנון פיננסי" * אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
משבר הסאב פריים מגיע לשוק הנדל"ן הישראלי?

שוק הנדל"ן חווה בשנים האחרונות עליות שערים חדות וממושכות, אשר הביאו את מחירי הנדל"ן בישראל לרמות גבוהות מאוד, בכל פרמטר אפשרי. עליית הריבית הביאה לעצירה ולשינוי כיוון במחירים, כשניתן לראות ירידה משמעותית בביקושים, ירידה במחירים בעסקאות יד 2 וגם ירידות מחירים, מסוג שונה, בדירות מקבלנים. בחודשים האחרונים אנו חווים, בצד של ההיצע מספרי שיא במספר פרמטרים: כ-62 אלף התחלות בנייה בשנה; מספר שיא של כ-170 אלף דירות ב"בניה פעילה" קרי דירות שייכנסו לשוק בעתיד הקרוב; ומספר שיא של כ-70 אלף דירות מוכנות ולא מכורות. ישנם הגורסים כי צד ההיצע צפוי להיפגע באופן מהותי כתוצאה ממחסור בעובדים הנובע מהמצב הבטחוני, אך למרות זאת אנו ממשיכים לראות קצב גבוה מאוד של התחלות בניה וגם של היתרי בנייה, כך שסביר שצד ההיצע ממשיך וימשיך להציג מספרים גבוהים. בצד הביקוש, הסיפור העיקרי הוא כמובן שער הריבית – פרמטר שנמצא, כך אני סבור, בעל הקשר המשמעותי והמובהק ביותר למחירי הנדל"ן. לטענתי ככל ששער הריבית נמוך יותר, הדבר תומך במחירי הנדל"ן וככל ששער הריבית גבוה יותר, קיימת פגיעה משמעותית במחירי הנדלן. זה לא סוד שלפני כשנתיים הסתיים לו עידן של כ-14 שנים עם ריבית חריגה מאוד, שנעה סביב האפס, ריבית שתמכה באופן משמעותי במחירי הנדלן אשר חוו במשך שנים לא קצרות עליות שערים משמעותיות של כ-7-8 אחוזים לשנה, עליות שערים חדות שאינן מאפיינות את עליית המחירים הממוצעת בשווקי הנדל"ן. במשך תקופה לא ארוכה, שער הריבית נע ממצב קיצון אחד (ריבית אפס) לקצה השני של הסקאלה, עם ריבית גבוהה שנושקת כיום ל-5%.
האם ביטוח מנהלים הוא החיסכון הכי נכון עבורנו? מדובר תוכנית חיסכון שנויה במחלוקת

לביטוח מנהלים הרבה חסרונות, אבל כנגד כל החסרונות, עשוי להיות לה יתרון פוטנציאלי בודד, מהו ? ביטוחי מנהלים הן אחת התוכניות הנפוצות בתיקי החסכונות הפנסיוניים שלנו, אך לצערנו מדובר גם באחת מהתוכניות השנויות במחלוקת. צריך כמובן להגיד שאין קשר בין התוכנית לאיזשהוא תפקיד ניהולי וכל עובד יכול להחזיק בתוכנית (איש חכם אמר לי פעם שבישראל יש יותר מנהלים מעובדים). בהתאם לחוק פנסיית חובה, לכולנו יש היום חיסכון פנסיוני לקצבה. משנת 2008 קיימות שלוש אלטרנטיבות לחיסכון כזה: קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים. עד 2008 היו לנו רק שתי אופציות: קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. בגדול, לביטוחי המנהלים קיימים חסרונות רבים ויתרון פוטנציאלי אחד, החסרונות הן: ניהול ההשקעות מתבצע בגופים מסויימים (חברות הביטוח) בלבד, אלה לאו דווקא הגופים הטובים ביותר. דמי ניהול מאוד גבוהים, בהשוואה לקופות גמל או קרנות פנסיה – הדוגמא הבולטת ביותר היא "פוליסות משתתפות ברווחים" – ביטוחי המנהלים שהיו קיימים בשוק עד סוף שנת 2003 ובהם דמי הניהול היו 0.6 + 15 אחוז מהרווח (דמי הצלחה) – אם נניח תשואה ממוצעת של כ-8 אחוז לשנה, נגיע לממוצע דמי ניהול של כ-1.8% לשנה (15% מ-8 אחוז הם 1.2 אחוז ועוד 0.6 אותם נשלם בכל מקרה), מדובר על פער דרמטי מדמי הניהול המקובלים בקופות גמל או בקרנות פנסיה. כיסויים ביטוחיים, במידה וקיימים, נמצאים במחיר גבוה בהרבה ממחיר השוק – כיסויים אלה פוגעים לנו בצורה משמעותית בחיסכון העתידי (חברות וסוכני הביטוח נהנים מחוסר תשומת הלב שלנו לתשלומים אשר יורדים מקופה שתהיה רלוונטית לנו רק בעוד שנים רבות…). במקרים רבים, לא ניתן לשנות את מסלול ההשקעה – מאחר שמדובר גם בכספים פטורים ממס, אשר בתכנון מס רווחי הון נכון נרצה לנהל ברמת סיכון גבוהה וגם בהשקעות לטווח ארוך, נרצה לנהל את התוכנית הפנסיונית במסלול מנייתי ככל האפשר. בפוליסות משתתפות ברווחים למשל לא ניתן לשנות את מסלול ההשקעה. חוסר יכולת למנף – בניגוד לקופת גמל ממנה נוכל לקחת מינוף, להשקעה נוספת או לכל צורך, לא ניתן לקחת מינוף בתנאים אטרקטיביים מביטוחי מנהלים. כנגד כל החסרונות האלה, עשוי להיות יתרון פוטנציאלי בודד: מקדם החלוקה. מהו מקדם החלוקה? נניח שצברנו בתוכנית הפנסיונית שלנו סכום של 2 מיליון ₪. בגיל הפרישה נודיע לחברת הביטוח שברצוננו להפסיק לשלם, ולהתחיל לקבל, או במילים אחרות: להתחיל לקבל קצבה. על מנת לבצע את ההמרה לקצבה חודשית, שתשולם לנו לכל ימי חיינו, חברת הביטוח נדרשת לבצע המרה בין הסכום החד פעמי לסכום חודשי, המרה זו מתבצעת ע"י חלוקה במקדם, כשהמקדם בשוק כיום הוא סביב 200 לגברים (ואז 2 מיליון ₪ בעצם שווים ל-10,000 ₪ בחודש) או כ-220 לנשים, אשר גם פורשות מוקדם יותר וגם, סטטיסטית, חיות יותר (ואז, 2 מיליון צבירה יהיו שווים לנו כ-9,100 ₪ בחודש). בביטוחי מנהלים ישנים עשוי להיות קיים מקדם חלוקה טוב משמעותית – לרוב 157.63, 166.66 או 173.88 לנשים. מקדם כזה יגדיל לנו באופן משמעותי את הקצבה שנקבל בהינתן אותה צבירה (המקדם נמצא במכנה…). ככלל אצבע, קו פרשת המים מבחינת איכות המקדמים הוא יוני 2001, תוכניות שנפתחו טרם יוני 2001 עשויות להיות בעלות מקדם אטרקטיבי בעוד תוכניות שנפתחו לאחר מכן, סביר שכבר יהיו בעלות מקדם סביב 200 ולכן בסבירות גבוהה, נרצה לנייד תוכניות כאלה למוצר טוב משמעותית. צריך לציין שבמקרים רבים נשקול לנייד גם ביטוחי מנהלים עם מקדם אטרקטיבי: הסכום קטן מדי ולכן אין אפשרות לקבל קצבה מהתוכנית (קיים סכום מינימלי שמתחתיו לא נוכל לקבל קצבה מהתוכנית). למשקיע כבר יש קצבה גבוהה מאוד ממקורות אחרים (פנסיה תקציבית, פנסיה ותיקה ועוד) ולכן העמית אינו מעוניין, משיקולי מס או שיקולים אחרים, בהמרה נוספת לקצבה, וכך בעצם יתרון המקדם הופך לחסר משמעות. על מנת להנות מהמקדם, אנו מחוייבים לבחור במסלול ובו מינימום של 120 קצבאות בלבד, משמע אם חלילה העמית יילך לעולמו תוך 10 שנים ומטה מקבלת הקצבה, חברת הביטוח תרוויח את יתרת הסכום לאחר 120 הקצבאות, במקרים רבים (דוגמת מצב רפואי בעייתי) זהו מסלול בעייתי מאוד לעמית ולבני משפחתו, וגם במקרה כזה עשויה להיות אלטרנטיבה טובה יותר. בשורה התחתונה, בחלק גדול מהמקרים ביטוח מנהלים אינה התוכנית הטובה ביותר על מנת למקסם את החיסכון שלנו, ואלא אם מתקיימים תנאים ספציפיים, נכון יהיה לשקול לנייד את התוכנית למוצר טוב או מתאים יותר. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים של פוריה תכנון פיננסי
2023 – תמונת המראה של 2022?

שנת 2022 שמסתיימת עלינו לטובה הייתה עוד שנה כלכלית עם נתונים פנטסטיים: המשק המקומי צמח כנראה בכ-6 אחוז השנה, שיעור האבטלה בשפל, השכר ממשיך לעלות, שיעור הצמיחה לנפש נראה מצויין ועוד. אולם, שווקי ההון חותמים את השנה הגרועה ביותר מאז 2008, עם ירידות שערים דו ספרתיות בכלל המדדים המובילים, בארץ ובעולם. רבים מהקוראים בכלל לא מודעים לפסקה הראשונה ובהחלט עשויים להיות מופתעים מהסתירה בין שני הנתונים ולתהות האם אנו לא אמורים לראות קשר ישיר בין מצב הכלכלה למצב השווקים, או במילים אחרות מה גרם לפער הקיצוני הזה? הסיבה העיקרית היא ששווקי ההון ידועים כשווקים "צופים פני עתיד" או במילים אחרות, רמות המחירים בשוק מגלמות את ציפיות המשקיעים לגבי העתיד הכלכלי. ב-2022 חווינו, לראשונה מאז 2008 עליית ריבית חדה ומשמעותית, אשר העבירה אותנו לראשונה מזה 15 שנה, אל מעבר לריבית הנייטרלית (הממוצעת). מטרת העלאת הריבית האגרסיבית היא כמובן מלחמה באינפלציה ש"הרימה ראש" גם כחלק מתוצאות המהלכים שבוצעו בתקופת מגפת הקורונה. העלאת הריבית מצידה אמורה לגרום לפגיעה משמעותית בקצב הצמיחה העולמי ועשויה לעורר מילה שמפחידה מאוד את המשקיע הישראלי: "מיתון". מיתון היא הגדרה טכנית לשני רבעונים רצופים עם היעדר צמיחה במשק – מאחר שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, הרי שבמונחי צמיחה לנפש מדובר בצמיחה שלילית.
הסודות מאחורי ביטוחי מנהלים שחברות הביטוח לא היו רוצות שתדעו

יש לו שם נוצץ וניחוח יוקרתי, אבל האם ביטוח מנהלים זה באמת מכשיר פיננסי אטרקטיבי? על הבלוף הגדול של ביטוחי המנהלים / מאת אור פוריה ביטוח מנהלים נחשב לאחד המוצרים הפיננסים ה"יוקרתיים" שיש בשוק החיסכון לגיל פרישה. מאות אלפי ישראלים מחזיקים אותו כבר מעל 20 שנה, אך בפועל? רוב המבוטחים מפסידים בגללו עשרות אלפי שקלים בשנה. לפני הכל, נתחיל בכמה מילים על ביטוח מנהלים: בדומה לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים הוא חיסכון לטווח ארוך שמטרתו לצבור כספים לתקופת הפרישה. הביטוח כולל גם כיסוי למקרה של פטירה חלילה ו/או אובדן כושר עבודה, ועוד כיסויים ביטוחים שונים שלרוב לא בהכרח רלוונטים. ההבדל בין פנסיה לביטוח מנהלים הוא שפנסיה היא הסכם קיבוצי וביטוח מנהלים הוא אישי. המשמעות היא שחברי קרן פנסיה מושפעים אחד מהשני, ולכן קצבת הפנסיה שלנו מושפעת מהחברים האחרים בקרן. בביטוח מנהלים לעומת זאת, ההסכם הוא אישי ואינו בר שינוי, ולמעשה מבטיח קצבה אישית קבועה מראש. אז איך הקצבה מחושבת בביטוח מנהלים? באמצעות ה"מקדם": המקדם הוא המספר הקבוע מראש בביטוח המנהלים, שבאמצעותו מחשבים את הקצבה החודשית מתוך הסכום הכולל של הכספים בקרן. ככל שמס' המקדם יותר נמוך, ככה תהיה לנו יותר קצבה בכל חודש. למשל, אם המקדם בביטוח המנהלים שלנו הוא 200 וצברנו מיליון ש"ח, אז: 1,000,000 לחלק ל-200 = 5,000. נקבל קצבה של 5,000 ש"ח לחודש. דוגמה נוספת – אם צברנו 2 מליון, והמקדם של ביטוח המנהלים שלנו הוא 145, אז הקצבה החודשית תהיה כ- 13,793 ש"ח. על פניו הבדל זה נשמע אטרקטיבי, למה לנו להיות תלוים בחברים אחרים בקופה, ובשינויים עתידים בקופת הפנסיה שלרוב לא לטובתנו? על פניו, נשמע הגיוני וטבעי לבחור בביטוח מנהלים בו הקצבה ידועה מראש באמצעות המקדם, ואינה ניתנת לשינויים. אבל למרות היתרון של הקצבה הקבועה, ברוב הגדול של המקרים, ביטוח מנהלים הוא מוצר פנסיוני הרבה פחות משתלם מקרן פנסיה רגילה, או קופת גמל (שגם היא מיועדת לפנסיה), בגלל 3 מספר חסרונות גדולים: בביטוחי מנהלים הכספים מנוהלים לאו דווקא בגופים המובילים בשוק, דבר שמשפיע מאוד על הקצבה העתידית. לרוב, הכספים של ביטוחי מנהלים מושקעים באפיקי השקעה בינוניים מאוד, ומניבים תשואה סבירה בלבד. העובדה היא שיש קרנות אחרות הרבה יותר משתלמות. לביטוח מנהלים יש את דמי הניהול הכי גבוהים מכל המוצרים הפנסיוניים הקיימים, שפוגעים ישירות ברווח הצבירה. דמי הניהול בביטוח מנהלים הם לפחות 0.5 אחוז בשנה, ועוד 3 אחוז ומעלה להפקדה, ועד 2 אחוז בממוצע לשנה לפוליסות שמשתתפות ברווחים.לצורך השוואה, בקופות גמל זה לרוב 0.6 אחוז בשנה בלבד, ובקרנות פנסיה זה סביב ה-0.1 אחוז בשנה בלבד! בחישוב ריבית דריבית של עשרות שנים -זה הבדל משמעותי מאוד שיכול להגיע למאות אלפי ש"ח! בנוסף, בביטוחי מנהלים יש כיסויים ביטוחיים יקרים במיוחד – הרבה מעל מחיר השוק. דבר שגם משפיע מאוד על הקצבה העתידית. עוד עניין משמעותי שמהווה חיסרון הרבה פעמים, הוא נושא השימוש בכספים בביטוחי המנהלים: יש מקרים בהם למרות שהמקדם מעולה, הצבירה היא קטנה מאוד, לכן הקצבה שתתקבל עם הפרישה תהיה קטנה ולא משמעותית מספיק עבור המבוטח. במקרים אחרים? כאשר הצבירה היא גדולה, ולמבוטח כבר קצבה מובטחת ממקורות אחרים, למרות שיש מקדם מעולה, נגלה שהקצבה, גדולה ככל שתהיה, אינה תשמש את המבוטח לטובת הפנסיה אלא תופקד במס הכנסה כי יגיע למדרגת המס הבאה, ולא נוכל להנות מהכספים שנצברו. לכן במקרים כאלה, המקדם הינו פרמטר חסר משמעות. אז האם אפשר להגיד שיש בעיה גורפת בביטוח מנהלים? לא בדיוק. כמו הרבה פעמים בחיים, התשובה היא תלוי… צריך לשקלל את כל המשתנים, ולא רק את עניין המקדם: דמי הניהול, גופי ההשקעות המנהלים, הכיסוי הביטוחי, השימוש בכספים, מתוך ראייה כוללת ורחבה יותר לעתיד, בשקלול הצרכים, התנאים והמטרות הפיננסיות. מנסיוני, רק לכ-20% מהישראלים שאני פוגש ביום-יום יש ביטוח מנהלים ששווה לשמור אותו. בפועל? רוב ביטוחי המנהלים הם פשוט כסף שלא ממוקסם בצורה מיטבית, ורבים מפסידים עליו הון עתק. כדי לבדוק את המצב שלכם, והאם אתם יכולים לחסוך בביטוחי המנהלים שלכם, אתם מוזמנים לסימולטור שלנו – ענו על השאלון, ובדקו אם ביטוח המנהלים שלכם אפקטיבי או לא, והאם אתם מפסידים עשרות אלפי שקלים בשנה. לסימולטור ביטוח מנהלים